החומרים העיקריים המשמשים לאריזת בקבוקי פלסטיק מסווגים לשבעה סוגים, בהתבסס על קודי המיחזור שנמצאים בתחתית הבקבוקים. חומרים אלה שונים באופן משמעותי מבחינת תכונותיהם, השימושים המיועדים ושיקולי הבטיחות שלהם:
לא. 1: PET (פוליאתילן טרפתלאט)
מאפיינים עיקריים: שקוף מאוד, קל משקל ואטום. זה חסכוני ביותר והחומר הנפוץ ביותר המשמש לאריזת משקאות.
מגבלת טמפרטורה: כ-70 מעלות. חשיפה לחום גבוה או אחסון לטווח ארוך של אלכוהול או נוזלים שמנים עלולים לגרום לשטיפה של חומרים מזיקים; שימוש חוזר אינו מומלץ.
יישומים אופייניים: מיכלי משקה לשימוש חד פעמי, כגון מי מינרליים, משקאות מוגזים ומיצי פירות.
לא. 2: HDPE (פוליאתילן בצפיפות גבוהה)
מאפיינים עיקריים: עמיד לחומצות ואלקליות, עמיד בפני פגיעות, יציב כימית ועמיד בפני זיהום.
בדרך כלל אטום וקשיח, הוא מתאים היטב למיכלים בעלי קיבולת גדולה וקל לניקוי.
יישומים אופייניים: אריזות לכימיקלים ביתיים ולתרופות, כגון בקבוקי דטרגנט כביסה, בקבוקי שטיפת גוף ובקבוקי פלסטיק אטומים לתרופות.
לא. 3: PVC (פוליוויניל כלוריד)
מאפיינים עיקריים: רב תכליתי וזול; ניתן לייצר בצורות נוקשות או גמישות.
מגבלת טמפרטורה: רק 81 מעלות. בטמפרטורות גבוהות, הוא יכול בקלות לשחרר מונומרים רעילים של ויניל כלוריד. כמעט אף פעם לא משתמשים בו לבקבוקי פלסטיק הבאים במגע ישיר עם מזון.
יישומים אופייניים: מעילי גשם, חומרי בנייה ומיכלי פלסטיק שאינם מזון; השימוש בו באריזות מזון מוגבל בהחלט.

